פסק-דין בתיק ת"ק 1704-08-11

1.         התובע שהה, יחד עם אשתו וארבעת ילדיו (להלן: "מלוויו") במלון סאן רייז באילת (להלן: "המלון" או "החברה") בין התאריכים 7.7.11 - 10.7.11 ובשל אי שביעות רצונו מהשירות ומאותם אירועים שאירעו במהלך שהייתו במלון, הגיש הוא תביעה זו נגד המלון ונגד הנתבע 2, שהינו מנכ"ל המלון (להלן: "מר פתאל"), בה ביקש לחייב את הנתבעים לפצותו בסכום של 16,501 ש"ח, הכולל בחובו: השבת מחיר הנופש בסך של 9,484 ש"ח, 4 ימי חופש שלקח התובע בסך של 2,800 ש"ח, שלושה ימי חופש של אשתו בסך של 954 ש"ח, 4 ימי חופש של בנו בסך של 600 ש"ח, דלק + בלאי של הרכב בסך של 500 ש"ח, אגרת בית משפט בסך של 163 ש"ח, עגמת נפש בסך של 2,000 ש"ח.

2.         להצדקת תביעתו של התובע, טוען התובע, שעבורו ועבור אשתו נסתיימה החופשה והוא המשיך אותה רק כדי לא לאכזב את הילדים, אך הוא מדגיש שיומיים מתוך שלושת הימים נהרסו, שכן התעסקותו הייתה בהחלפת חדרים - התעסקות שהייתה מלווה במרמור רב, הרגשה נפשית איומה, תחושות של זלזול ועלבון אשר באה לידי ביטוי בטענות העיקריות הבאות:

א.         א)         מעדותו של התובע עולה, שיש לפסול כליל את המלון, שכן - לדעתו - אין

הוא ראוי בכלל לקבל אורחים והחדרים שקיבל התובע ומלוויו אינם ראויים (עמ' 2 לפ', ש' 8).

כמובן שטענה זו, היא טענה סובייקטיבית של התובע וטענה זו לא הוכחה, שכן אם באמת המלון לא היה ראוי בכלל לקבל אורחים - היה בוודאי נפסל על ידי הגורמים המוסמכים והתובע בוודאי אינו הגורם המוסמך לפסול מלונות.

 ב)        תחילה מתאר התובע את החדר שיועד להם במלון ולטענתו, כבר עם פתיחת הדלת, היכה אותם גל חריף של ריח צואה, אך התובע סבר שזהו ריח הנובע ממערכת הביוב ועשוי להיעלם תוך זמן קצר, רצה הוא להפעיל את המזגן, אך המזגן לא היה תקין ולא קירר.

החדר גם היה מלא זבובים, הקירות מטונפים עם כתמים של מריחות ידיים, כתמים שחורים של כיבוי סיגריות על הקיר. הסדינים לא הוחלפו וסודרו בצורה רשלנית.

גם היציאה לחצר לא השביעה את רצונו של התובע, יען כי מעט הריצוף שהיה שם היה מטונף, אחרי הקטע המרוצף היה שטח כורכר וכביש הפונה אל החנייה, השולחן ושני הכיסאות היו מטונפים.

לאור המצב שגילה, הודיע התובע לנלווים אליו שלא לפרוק המזוודות והוא עצמו ניגש לקבלה על מנת לנסות להחליף חדר.

ג)          בקבלה הופנה התובע אל מנהל תורן אשר שמע תלונותיו, הגיב בחוסר סבלנות, לא הרים את עיניו והיה עסוק עם עכבר המחשב ולאחר מספר דקות אמר פקיד הקבלה שיחליף לתובע החדרים ונתן לו שני חדרים אחרים.

ד)         גם החדרים החלופיים לא השביעו את רצונו של התובע, שכן גם הפעם לאחר שפתח את הדלת חזרה על עצמה התמונה של החדרים הקודמים וגם כאן תאר התובע את אותם ליקויים שמצא בחדרים הקודמים, אך כאן היו גם השטיחים מטונפים.

בכל זאת, היות והילדים איבדו סבלנותם ורצו ללכת לבריכה, פרקו - בלית ברירה- את הציוד ועל מנת למזער את הנזק, הזמין התובע טכנאי למזגן. הטכנאי הודיע שאין מה לעשות, משום שהתקלה לא במזגן אלא באינטר קולר, אך הסכים לתת הוראה דרך המחשב, שהמזגן יפעל תמיד ללא קשר לדלתות.

ב.         א)         התובע ביקש שיביאו לו לול לתינוקת והלול שהובא היה מטונף, רגליו היו

שבורות, המזרן ללא סדין ולא היה מגן ראש ובכל זאת, ניסה התובע להפיק את מירב ההנאה בתנאים הקיימים.

ב)         לאחר בילוי ארוך בבריכה ניגש התובע, בשעה 14.00 לפקיד הקבלה וביקש שינקו את החדר ושיחליפו את הלול וביקש להביא מגן ראש לתינוקת ובשעה 16.00 הגיע התובע לחדר וקיבל "חושך" בעיניים מכך, שהחדר לא נוקה, לא סודר, המזגן לא פעל, החדר היה מלא זבובים, הלול לא הוחלף, זרקו כיסוי ראש אל תוך הלול.

התובע נכנס להתקלח וגם שם ציפתה לו הפתעה, כאשר בראש "הדוש" היה חור אשר השפריץ מים לעבר מרכז המקלחת, לעבר המראה הגדולה ולעבר תאורת המקלחת.  

ג.          בשעות היום של יום השישי, ירד התובע ומלוויו אל חדר האוכל וגם שם לא שבע התובע נחת, שכן בכניסה השתרר תור ארוך של אורחים, אשר ביקשו להיכנס לארוחת הבוקר ולאחר שהמתינו לתורם, נכנס התובע ומלוויו ונדהמו לגלות שיש הרבה מקומות פנויים אך לא היו מספיק מלצרים שיפנו את הלכלוך מהשולחנות - דבר שהיה מקצר את זמן ההמתנה- האוכל לא היה טרי.

ד.         א)         לאחר מציאת כל הליקויים הנ"ל, ניגש התובע אל פקיד הקבלה וזה הפנה

את התובע אל מנהלת קשרי לקוחות ולאחר המתנה של חצי שעה, הגיעה המנהלת ולאחר שהתובע סיפר לה על מה שעבר עליו במשך היומיים שקדמו לפגישה זו,היא התלוותה אליו לראות את החדר, כאשר תוך הליכה לכיוון החדר, הזמינה המנהלת טכנאי מזגנים.